לפעמים מרוב שאני חשה צורך ללטש, אני לא מוצאת את החשק לעשות מלכתחילה, ולכן אני מציגה לכם את הפוסט הרשמי הראשון של "חלקים וחתיכות" או- "טיוטה של מחשבות". תהנו:
כותבת את העולם
סופרת: קרן פרידור
שפת מקור: עברית
הוצאה: דני ספרים
שנת הוצאה: 2018
סוגה: נוער צעיר
217 עמודים.
תקציר:
מספר עוקב אחרי סופיה, ילדה בכיתה ה', בת לאם יחידנית ואחות לתום התינוק לו היא נהנית לספר את האגדות שהיא אוהבת ליצור.
סופיה אוהבת לקרוא ולכתוב סיפורים, חברה טובה של ספרנית בית הספר, ויש לה חברה טובה שאיתה היא מרגישה נוחות וביטחון.
לסופיה יש קושי עם הקשר עם אימה, והעולם שלה מלא במצבים אשר היא הייתה מקווה שיקרו אחרת, שנקטעים על ידי הפרעות חיצוניות (הגורמים לתחושת אכזבה הנוצרת מכל אינטראקציה).
יום אחד סופיה מקבלת ספר מיוחד מהספרנית אשר גורם לה לראות את העולם קצת אחרת, נותן לה מוטיבציה לכתוב וללכת אחרי החלומות שלה ולנסות להשיג את משאלותיה.
בעקבות זאת, מחליטה סופיה לצאת למסע בעקבות השמלה (אשר גרמה לה לראות את עצמה אחרת - גדולה, בעלת ביטחון עצמי, ובנוח בעור שלה) ובו היא בורחת מבית הספר, גם אם זה יוביל את הקשר שלה עם אמא לקושי וכאב.
הערות:
בסוף את מגלה שהתעלומה - מהיכן ואיך הגיע השמלה? מהו קסמו של הספר? למה השמלה שינתה את איך שסופיה ראתה את עצמה? - כנראה אינה תעלומה, וכנראה מתבקש מכך שנבין כי: זה, אלו החיים, וחלק מהם הוא פשוט לחיות אותם. ניתן לראות ברגעים האלו של האומץ והספונטניות, הנדיבות וטוב הלב, ותשומת הלב כחלק מהקסם של לחיות אותם. זהו הקסם.
בסוף, אימה מוצאת אותה בצפון הארץ, כאשר כל שאר הפעמים שסופיה התנהגה שלא כרצונה היא צעקה עליה ו"הקטינה" את דמותה של סופיה, וכאשר הן נפגשות היא משנה דרך - מחבקת אותה ומזכירה לה שהיא אוהבת אותה, כמו בזכרונות שמציפים את סופיה כשהייתה בדרכה לנקודה זו.
ציטוטים:
- "שוב זה קרה לה - היא פגשה ספר שהעיר אותה" עמ' 54
- "ניעור בה החשק ליצור, לכתוב. ... לכתוב את הסיפור שלה, לכתוב את העולם." עמ' 55
- "'הזיכרונות שלנו הם אלה שמשפיעים על מי שאנחנו יותר ממה שקרה לנו באמת,' " עמ' 128
- היא שונאת את הגעגועים - במיוחד את אלה שפתאום מציפים אותה מבלי לשאול אם היא פנויה עבורם כרגע." עמ' 157
מוטיבים:
מוטיב כוכב: מסתכלת על השוק שלה -נקודות חן- ומדמיינת שהפסים המחברים ביניהם יוצרים צורת כוכב; הכוכב על עטיפת הספר.
מוטיב ההיסוס והאשמה: סופיה רוצה להסתובב חזרה לאימה שבמרפסת ולספר לה על מה שעובר עליה, שהלכה לחפש את השמלה, אך ממשיכה לחדרה; אמה רוצה לקרוא לסופיה חזרה לאוטו לאחר שהורידה אותה בבית הספר לחיבוק ונשיקה, אך עמוס והיא נוסעת; סופיה רוצה לשלוח לתמי הודעה שיהיה לה יום טוב אך פוגשת באלונה ושוכחת.
המלצה:
הכתיבה ברמה בינונית, מתייחסת לקוראים בכבוד ומזרימה את העלילה. זהו ספר נוער צעיר.
אני ממליצה על הספר. הוא מבקש שנראה את מה שסביבנו קצת אחרת, שלא נתמקד בלאהוב דמות כזאת או אחרת, אלא שנראה את הסיפורים שקיימים סביבנו, שנביט בהם, שנתייחס לאנשים שסביבנו, ושלא נמנע ונתבייש גם מדברים שמפחידים או מכאיבים לנו. אם נראה את האנשים סביבנו כמו שהם ונכבד אותם, ניתן להם את תשומת ליבנו, נוכל לשנות את סוף הסיפור שלנו.
הספר מבהיר את העיקרון שאנחנו והבחירות שלנו משפיעות על האנשים שסביבנו, ואיך הסביבה והבחירות שלה משפיעות עלינו.
3.5 כוכבים מתוך 5 כוכבים
כותבת את העולם
סופרת: קרן פרידור
שפת מקור: עברית
הוצאה: דני ספרים
שנת הוצאה: 2018
סוגה: נוער צעיר
217 עמודים.
תקציר:
מספר עוקב אחרי סופיה, ילדה בכיתה ה', בת לאם יחידנית ואחות לתום התינוק לו היא נהנית לספר את האגדות שהיא אוהבת ליצור.
סופיה אוהבת לקרוא ולכתוב סיפורים, חברה טובה של ספרנית בית הספר, ויש לה חברה טובה שאיתה היא מרגישה נוחות וביטחון.
לסופיה יש קושי עם הקשר עם אימה, והעולם שלה מלא במצבים אשר היא הייתה מקווה שיקרו אחרת, שנקטעים על ידי הפרעות חיצוניות (הגורמים לתחושת אכזבה הנוצרת מכל אינטראקציה).
יום אחד סופיה מקבלת ספר מיוחד מהספרנית אשר גורם לה לראות את העולם קצת אחרת, נותן לה מוטיבציה לכתוב וללכת אחרי החלומות שלה ולנסות להשיג את משאלותיה.
בעקבות זאת, מחליטה סופיה לצאת למסע בעקבות השמלה (אשר גרמה לה לראות את עצמה אחרת - גדולה, בעלת ביטחון עצמי, ובנוח בעור שלה) ובו היא בורחת מבית הספר, גם אם זה יוביל את הקשר שלה עם אמא לקושי וכאב.
הערות:
בסוף את מגלה שהתעלומה - מהיכן ואיך הגיע השמלה? מהו קסמו של הספר? למה השמלה שינתה את איך שסופיה ראתה את עצמה? - כנראה אינה תעלומה, וכנראה מתבקש מכך שנבין כי: זה, אלו החיים, וחלק מהם הוא פשוט לחיות אותם. ניתן לראות ברגעים האלו של האומץ והספונטניות, הנדיבות וטוב הלב, ותשומת הלב כחלק מהקסם של לחיות אותם. זהו הקסם.
בסוף, אימה מוצאת אותה בצפון הארץ, כאשר כל שאר הפעמים שסופיה התנהגה שלא כרצונה היא צעקה עליה ו"הקטינה" את דמותה של סופיה, וכאשר הן נפגשות היא משנה דרך - מחבקת אותה ומזכירה לה שהיא אוהבת אותה, כמו בזכרונות שמציפים את סופיה כשהייתה בדרכה לנקודה זו.
ציטוטים:
- "שוב זה קרה לה - היא פגשה ספר שהעיר אותה" עמ' 54
- "ניעור בה החשק ליצור, לכתוב. ... לכתוב את הסיפור שלה, לכתוב את העולם." עמ' 55
- "'הזיכרונות שלנו הם אלה שמשפיעים על מי שאנחנו יותר ממה שקרה לנו באמת,' " עמ' 128
- היא שונאת את הגעגועים - במיוחד את אלה שפתאום מציפים אותה מבלי לשאול אם היא פנויה עבורם כרגע." עמ' 157
מוטיבים:
מוטיב כוכב: מסתכלת על השוק שלה -נקודות חן- ומדמיינת שהפסים המחברים ביניהם יוצרים צורת כוכב; הכוכב על עטיפת הספר.
מוטיב ההיסוס והאשמה: סופיה רוצה להסתובב חזרה לאימה שבמרפסת ולספר לה על מה שעובר עליה, שהלכה לחפש את השמלה, אך ממשיכה לחדרה; אמה רוצה לקרוא לסופיה חזרה לאוטו לאחר שהורידה אותה בבית הספר לחיבוק ונשיקה, אך עמוס והיא נוסעת; סופיה רוצה לשלוח לתמי הודעה שיהיה לה יום טוב אך פוגשת באלונה ושוכחת.
המלצה:
הכתיבה ברמה בינונית, מתייחסת לקוראים בכבוד ומזרימה את העלילה. זהו ספר נוער צעיר.
אני ממליצה על הספר. הוא מבקש שנראה את מה שסביבנו קצת אחרת, שלא נתמקד בלאהוב דמות כזאת או אחרת, אלא שנראה את הסיפורים שקיימים סביבנו, שנביט בהם, שנתייחס לאנשים שסביבנו, ושלא נמנע ונתבייש גם מדברים שמפחידים או מכאיבים לנו. אם נראה את האנשים סביבנו כמו שהם ונכבד אותם, ניתן להם את תשומת ליבנו, נוכל לשנות את סוף הסיפור שלנו.
הספר מבהיר את העיקרון שאנחנו והבחירות שלנו משפיעות על האנשים שסביבנו, ואיך הסביבה והבחירות שלה משפיעות עלינו.
3.5 כוכבים מתוך 5 כוכבים
אליס.
י"פ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה